אש ה-חיים

כמה אנחנו פועלים מתוך תשוקה אמיתית?  cards_16-40.FH11
מתוך נקודות המבט שלנו?  
כמה מתוכן לא שלנו בכלל? 

כמה אנחנו מרצים את הסביבה?   
ופועלים ע"פ התנהלות של אלו ש-לידנו 

כמה אנו באמת, פועלים מתוך העולמות הכי פנימיים שלנו? 
ובכלל מתי בדקנו עם עצמינו, בפעם האחרונה מה באמת בוער לנו מבפנים…?

כשהייתי ילדה התבוננתי תמיד באנשים חזקים, מובילים, יודעים כאלו..
הייתי מלאת הערצה כלפיהם. על החיים שיש להם.
חשבתי לעצמי, שאני רוצה להיות כמוהם, כמו אילו שתמיד נראו לי
שמחים במה שיש להם, במה שהם עוסקים,
בכל מה שהם יודעים ומייצרים לעצמם,
ובעקבות זאת נורא מאושרים.
חשבתי לעצמי שאם אלמד את מה שהם למדו ויודעים אוכל לייצר
לעצמי גם אושר כמו שלהם, שקיים בהם

יש הרבה מאוד אנשים שהיו לי להשראה בחיי,
אבל באיזשהו שלב בחיי הבנתי שכדי לייצר לי את האושר הזה,
ההשראה האמיתית היא לא להיות כמו..אלא להיות כמו שאני משתוקקת,
לזהות את מה שבוער בי ומרגש אותי באמת, לזהות באחרים
את היכולת שלהם לזהות ואז לייצר תשוקה בחייהם

כי הריי מה שמרגש מישהו אחד,  לאו דווקא יהיה, מרגש עבורי
כי לזהות את הבערה שבתוכנו, או יותר נכון לא לוותר עליה,
זה עניין של בחירה בסופו של דבר.
לבחור ולהתחבר לנקודות המבט שלנו, להרחיב אותן,
לדעת שיש עוד אפשרויות, להיות מלאי נחישות ולא לוותר,
עד שנרגיש את הבערה הזאת, שקוראת ומתרחשת ללא הסברים מיותרים,
זה בדיוק, כמו באהבה למישהו. או שמרגישים או שלא.
העניין שהרבה פעמים אנחנו מוותרים לעצמנו על הבערה/תשוקה
הפנימית הזאת כי נקודות המבט שמסביבנו מספרות לנו משהו אחר.

בשנים האחרונות אני פועלת לגמריי, מתוך בערה ותשוקה פנימית,
לא מוותרת על הריגוש, בשום מעגל בחיי..
זה לא ריגוש חד פעמי, זה כזה, שמתקיים ומתרחב
ומתמלא ומזין את עצמו כי הוא אמיתי פנימי, הכי פרטי,
זה קורה באהבה, זה קורה בעבודה, וזה קורה עם הסביבה,
גיליתי שזה אפילו כבר קורה לי בפרטים הכי קטנים,
זאת המדורה השמחה הפרטית שלי..
לבחור ולהתחבר לבערה הפנימית והכי מרגשת שמייצרת עולמות נפלאים ומופלאים.

נשלח ב תשוקה
2
הצטרפו אלי לפייסבוק